סדר סעודה שניה

סדר סעודה שניה

יקיף את השולחן דרך ימין, ויחזור ויעמוד במקום שעמד בו קודם הקפה. ואז בעמדו שם, יקח בידו שתי אגודות הדס, שהם, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור", ויאחזם ויחברם יחד כדרך גדילתן בין שתי ידיו, ויברך עליהם "עצי בשמים" ויריח בהם. ואחר שיריח, אז תיכף ומיד, בעודם מחוברים יחד בין שתי ידיו, יאמר בפיו: "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", וגם יאמר גם כן פסוק זה: "ריח ניחוח אשה לה'", כי בתיבות אלו רמוזים כל הכוונות של ברכת הריח. ואח"כ יחזור להקיף השולחן פעם שנית בשתיקה בעוד ההדס בידו. (בא"ח ש"ב בראשית הכ"ט)
אומרים משניות מסכת כלים פרק א'
עֶֽשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּֽשֶׁת מִכָּל־הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּֽנָּה הָעֹֽמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּֽחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל־הָאֲרָצוֹת: עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִמֶּֽנָּה, שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן אֶת־הַמְּצוֹרָעִים, וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ. יָצָא, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ: לִפְנִים מִן הַחוֹמָה מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאֽוֹכְלִֽים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַר הַבַּֽיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיֽוֹלְדֽוֹת נִכְנָסִים לְשָׁם. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵאֵי מֵתִים נִכְנָסִים לְשָׁם. עֲזָרַת נָשִׁים מְקֻדֶּֽשֶׁת מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, וְאֵין חַיָּבִים עָלֶֽיהָ חַטָּאת. עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּֽשֶׁת מִמֶּֽנָּה, שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְחַיָּבִין עָלֶֽיהָ חַטָּאת. עֲזָרַת הַכֹּהֲנִים מְקֻדֶּֽשֶׁת מִמֶּֽנָּה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵלִים נִכְנָסִים לְשָׁם אֶלָּא בִשְׁעַת צָרְכֵיהֶם, לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּֽחַ מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנָּה, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרֽוּעֵי רֹאשׁ נִכְנָסִים לְשָׁם. הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַֽיִם וְרַגְלָֽיִם. קֹֽדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֶלָּא כֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּֽחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין, וּפְרֽוּעֵי רֹאשׁ, וּשְׁתֽוּיֵי יַיִן, וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַֽיִם נִכְנָסִין לְשָׁם, וּפֽוֹרְשִֽׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּֽחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה:
וממשיכים מפרק ב'
כְּלֵי עֵץ, וּכְלֵי עוֹר, וּכְלֵי עֶֽצֶם, וּכְלֵי זְכוּכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִים, וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִים. נִשְׁבָּרוּ, טָהָרוּ. חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶם כֵּלִים, מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. כְּלֵי חֶֽרֶס וּכְלֵי נֶֽתֶר, טֻמְאָתָן שָׁוָה, מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין בַּאֲוִיר, וּמִטַּמְּאִין מֵאֲחוֹרֵיהֶן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִגַּבֵּיהֶן, וּשְׁבִירָתָן הִיא טַהֲרָתָן:
נוהגים לומר מזוהר פרשת יתרו דף פ"ח ע"ב
בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, בִּסְעוּדָתָא תִּנְיָנָא, כְּתִיב אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה. עַל יְהֹוָה וַדַּאי. דְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִתְגַּלְיָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין בְּחֶדְוָתָא, וּשְׁלִֽימוּ וְחֶדְוָתָא דְעַתִּיקָא עַבְדִינָן, וּסְעוּדָתָא דִילֵהּ הִיא וַדַּאי. בִּסְעוּדָתָא תְלִיתָאָה דְשַׁבְּתָא, כְּתִיב וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ. דָּא הִיא סְעוּדָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין, דַּהֲוֵי בִּשְׁלֵימוּתָא. וְכֻלְּהוּ שִׁתָּא יוֹמִין, מֵהַהוּא שְׁלִֽימוּ מִתְבָּֽרְכָֽן. וּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמֶחֱדֵי בִּסְעוּדָתֵהּ, וּלְאַשְׁלָמָא אִלֵּין סְעוּדָתֵי, דְּאִנּוּן סְעוּדָתֵי מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא, דְּזַרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל, דִּי מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, דְּהָא דִּילְהוֹן הִיא, וְלָא דְעַמִּין עֽוֹבְדֵֽי עֲבוֹדַה זָרָה. וּבְגִינִי כָּךְ אָמַר, בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. תָּא חֲזֵי, בִּסְעוּדָתֵי אִלֵּין, אִשְׁתְּמוֹדְעוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִנּוּן בְּנֵי מַלְכָּא. דְּאִנּוּן מֵהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, דְּאִנּוּן בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא, וּמַאן דְּפָגִים חַד סְעוּדָתָא מִנַּֽיְהוּ, אַחְזֵי פְגִימוּתָא לְעֵֽלָּא, וְאַחְזֵי גַרְמֵהּ דְּלָאו מִבְּנֵי מַלְכָּא עִלָּאָה הוּא, דְּלָאו מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא הוּא דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל הוּא. וְיָהֲבִין עֲלֵהּ חוּמְרָא דִתְלַת מִלִּין, דִּינָא דְגֵיהִנָּם וְכוּ'. וְתָא חֲזִי, בְּכֻלְּהוּ שְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, בָּעֵי בַּר נַשׁ לֶחְדֵי, וּלְמֶחְדֵי לְמִסְכְּנֵי. וְאִי הוּא חָדֵי בִּלְחוֹדוֹי, וְלָא יָהִיב לְמִסְכְּנֵי, עוֹנְשֵׁהּ סַגִּי, דְּהָא בִלְחוֹדוֹי חָדֵי, וְלָא יָהִיב חֵדוּ לְאַחֲרָא. עֲלֵהּ כְּתִיב וְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם. וְאִי אִֽיהוּ בְּשַׁבָּתָא חָדֵי, אַף עַל גַּב דְּלָא יָהִיב לְאַחֲרָא, לָא יַהֲבִין עֲלֵהּ עוֹנְשָׁא, כִּשְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, דִּכְתִּיב פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם. פֶּֽרֶשׁ חַגֵּיכֶם קָאָמַר, וְלֹא פֶּֽרֶשׁ שַׁבַּתְּכֶם. וּכְתִיב חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י. וְאִלּוּ שַׁבָּת לָא קָאָמַר. וּבְגִינֵי כָּךְ כְּתִיב, בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. וּמִשּׁוּם דְּכָל־מְהֵימְנוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּשַׁבְּתָא, יַהֲבִין לֵיהּ לְבַר נַשׁ נִשְׁמָתָא אַחֲרָא, נִשְׁמָתָא עִלָּאָה, נִשְׁמָתָא דְכָל־שְׁלִֽימוּ בָּהּ, כְּדוּגְמָא דְּעָֽלְמָא דְּאָתֵי. וּבְגִינֵי כָּךְ אִקְרֵי שַׁבָּת. מַהוּ שַׁבָּת. שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. שְׁמָא דְאִֽיהוּ שְׁלִים מִכָּל־סִטְרוֹי. אָמַר רַבִּי יוֹסִי, וַדַּאי כָּךְ הוּא. וַי לֵיהּ לְבַר נַשׁ, דְּלָא אַשְׁלִים חֶדָוָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמַאן חֶדְוָתָא דִילֵהּ. אִלֵּין תְּלַת סְעוּדָתֵי מְהֵימְנוּתָא. סְעוּדָתֵי דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּלִילָן בְּהוּ. וְכֻלְּהוּ חֵידוּ עַל חֵידוּ מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימוּתָא, מִכָּל־סִטְרוֹי. תָּֽאנָא, בַּהֲדֵין יוֹמָא מִתְעַטְּרָן אֲבָהָן, וְכָל־בְּנִין יַנְקִין, מַה דְּלָאו הָכִי בְּכָל־שְׁאָר חַגִּין וְזִמְנִין. בַּהֲדֵין יוֹמָא, חַיָּבַיָּא דְגֵיהִנָּם נַיְחִין. בַּהֲדֵין יוֹמָא, כָּל־דִּינִין אִתְכַּפְיָן, וְלָא מִתְעָרִין בְּעָֽלְמָא. בַּהֲדֵין יוֹמָא אוֹרַיְתָא מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרִין שְׁלֵמִין. בַּהֲדֵין יוֹמָא, חֶדְוָתָא וְתַפְנוּקָא אִשְׁתְּמַע, בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָֽלְמִֽין. בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן:
אַתְקִינוּ אַתְקִֽינוּ סְעוּדָתָא דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא חֶדְוָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא: אַתְקִֽינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא, דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא: (וּזְעֵיר אַנְפִּין וַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵיהּ:)
פשט המנהג בכל המקומות לאמר קודם קידוש
סימן: אני יצחק לוריא
אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא, בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא, וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא, עֲתִיקָא קַדִּישָׁא:
נְהוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ, בְּקִדּוּשָׁא רַבָּא, וּבְחַמְרָא טָבָא, דְּבֵהּ תֶּחְדֵּי נַפְשָׁא:
יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ, וְנֶחֱזֵי בִּיקָרֵיהּ, וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ, דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:
יְגַלֶּה לָן טַעֲמֵי, דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי, דְּאִנּוּן אָת בִּישְׁמֵיהּ, כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:
צְרוֹרָא דִלְעֵֽלָּא, דְּבֵיהּ חַיֵּי כֹֽלָּא, דְּיִתְרַבֵּי חֵילָא, וְתִסַּק עַד רֵישָׁא:
חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא, בְּדִבּוּר וּבְקָלָא, וּמַלִּילוּ מִלָּה, כִּמְתִיקָא וּכְדוּבְשָׁא:
קֳדָם רִבּוֹן עָֽלְמִֽין, בְּמִלִּין סְתִימִין, תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין, וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:
לְעַטֵּר פָּתוֹרָא, בְּרָזָא יַקִּירָא, עֲמִיקָא וּטְמִירָא, וְלָאו מִלְּתָא אַוְשָׁא:
וְאִלֵּין מִלַּיָּא, יְהוֹן בִּרְקִיעַיָּא, וְתַמָּן מַאן שַׁרְיָא, הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:
רְבוּ יַתִּיר יִסְגֵּי, לְעֵֽלָּא מִן דַּרְגֵּהּ, וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ, דְּהֲוַת פְּרִישָׁא:
יש נוהגים לומר קודם שיטול מים אחרונים
יְדַי אַסְחֵי אָנָא, לְגַבֵּי חַד מָאנָא, לְסִטְרָא אַחְרִינָא, דְּלֵית בֵּהּ מַמָּשָׁא.
אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא, בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא, לְעִלַּת עִלָּתָא, עֲתִיקָא קַדִּישָׁא.
יש אומרים יהא רעוא גם ביום
וִיהֵא רַעֲוָא מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין. טְמִירָא דְּכָל־טְמִירִין סְתִימָא דְכֹֽלָּא דְּיִתְמְשָׁךְ טַלָּא עִלָּאָה מִנֵּיהּ לְמַלְיָא רֵישֵׁיהּ דִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְהַטִּיל לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין בִּנְהִֽירוּ דְּאַנְפִּין בְּרַעֲוָא וּבְחֶדְוָתָא דְכֹֽלָּא. וְיִתְמְשָָׁךְ מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין טְמִירָא דְכָל־טְמִירִין סְתִימָא דְכֹֽלָא רְעוּתָא וְרַחֲמֵי חִנָּא וְחִסְדָּא בִּנְהִֽירוּ עִלָּאָה בִּרְעוּתָא וְחֶדְוָא עָלַי וְעַל־כָּל־בְּנֵי בֵֽיתִי וְעַל־כָּל־הַנִּלְוִים אֵלַי וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֵּיהּ. וְיִפְרְקִינָן מִכָּל־עַקְתִין בִּישִׁין דְּיֵיתוּן לְעָֽלְמָא וְיַזְמִין וְיִתְיְהִיב לָֽנָא וּלְכָל־נַפְשָׁתָֽנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי מִן קֳדָמֵיהּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
נוהגים לומר מזוהר פרשת ויקהל דף ר''ז ע''ב
קִידּוּשָׁא דְיוֹמָא, הָא אוּקְמֽוּהָ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן, וְלָא יָתִּיר. דְּהָא יוֹמָא קָאִים לְקַדְּשָׁא לֵיהּ, מַה־דְּלֵית הָכִי בְּלֵילְיָא, דַּאֲנָן צְרִיכִין לְקַדָּשָׁא לֵיהּ, בְּהָנֵי מִלִּין, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְלָא אִתְקַדָּשׁ הַאי לֵילְיָא, אֶלָּא בְעַמָּא קַדִּישָׁא לְתַֽתָּא, כַּד שַׁרְיָא עֲלַיְהוּ הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה. וַאֲנָן בָּעֵֽינָן לְקַדָּשָׁא לֵיהּ בִּרְעוּתָא דְלִבָּא, וּלְכַוָּנָא דַעְתָּא לְהַאי. וְיוֹמָא אִֽיהוּ קָא מְקַדְּשָׁא לֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל מִתְקַדְּשִׁין בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין, וּמִתְקַדְּשִׁין בִּקְדֻשָּׁתֵיהּ, דְּהַאי יוֹמָא. זַכָּאִין יִשְׂרָאֵל, עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּאַחֲסִֽינוּ יוֹמָא דָא, אַחְסָנַת יְרוּתָא לְעָֽלְמִֽין. בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן:

קידוש היום

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּֽיִן קִדּוּשָׁא רַבָּא, לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. וַהֲרֵינִי מִתְכַּוֵּן לִפְטוֹר בַּבְּרָכָה שֶׁאֲבָרֵךְ עַל יַיִן דְּקִדּוּשׁ, אֶת כָּל־מִינֵי מַשְׁקִין שֶׁאֶשְׁתֶּה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
מִזְמ֥וֹר (תהילים כ״ג:א׳-ב׳) לְדָוִ֑ד יְהֹוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃ בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃ נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ׃ גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃ תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י ׀ שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י דִּשַּׁ֥נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה׃ אַ֤ךְ ׀ ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית־יְ֝הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃
אִם־תָּשִׁ֤יב אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖ךָ בְּי֣וֹם קׇדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהֹוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃ אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בׇּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃
סַבְרִי מָרָנָן:
ועונים:
לְחַיִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן:
ישב וישתה
לפני הסעודה יאמר
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת סְעוּדָה שְׁנִיָּה שֶׁל שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ הַמְּיֻחֶֽסֶת לְאַבְרָהָם חֲסִידָא לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וּבִזְכוּתָהּ נִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וִיקֻיַּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בׇּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר: וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: