מה ידידות

זמר לסעודת שבת, מוכן לקריאה, בית אחר בית.

להקדשת דף זה לעילוי נשמה, לרפואה או להצלחה של אדם יקר

מילות השיר

מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה וַתֵּכֶל כָּל הָעֲבוֹדוֹת לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים:
מֵעֶרֶב מַזְמִינִים כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים מִבְּעוֹד יוֹם מוּכָנִים תַּרְנְגוֹלִים מְפֻטָּמִים וְלַעֲרוֹךְ כַּמָּה מִינִים שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים:
נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירָשׁ בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹדוּ וּבַשְּׁבִיעִי נָגִילָה:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים:
חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת הִרְהוּרִים מֻתָּרִים וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת וְתִנּוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר בְּכָל פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים:
הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנַחַת עוֹנֶג קְרָא לַשַּׁבָּת וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּחַת כְּדַת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה וְלָנוּחַ בְּחִבַּת כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה בּוֹ יָנוּחוּ בֵּן וּבַת:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים:
מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה כָּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ יִזְכּוּ לְרוֹב שִׂמְחָה מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה פְּדוּתֵנוּ תַצְמִיחַ וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים:

להבין

פיוט זה מושר בליל שבת על ידי עדות אשכנזיות שונות. יש השרים את הבית האחרון בנפרד, בלחן לעצמו. הפיוט עוסק בתענוגות הגשמיים של השבת – המאכלים, לבושי השבת והשינה. לצד התענוגות מזכיר המשורר גם את הלכות השבת – האיסור לעשות בה כל מלאכה, מצוות הדלקת הנר ועניינים שונים הנלמדים בעיקר מהפסוק מישעיהו נח, יג: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, פסוק שאף נאמר כחלק מהקידוש של שבת בבוקר. המשורר מתאר גם את שכרם של שומרי שבת ומתענגיה – הזכיה בנחלה בלי מצרים ובהצלה מחבלי משיח לעתיד לבוא, ובאופן מיידי – חוויית השבת עצמה, שהיא מעין עולם הבא, לו זוכה האדם מדי שבוע.

מה ידידות : וידאו

תוכן קשור